ויגודה

מאת: יוסף ישראלי
במאה השמונה עשרה התחילו להגיע למוטלה יהודים ולהתישב בה.
דב ולדובסקי אביו של יוסף ולדובסקי שהיה סבא רבא שלנו התישב בקצה
הישוב וחכר אחוזה עם שטח אדמה לגידולי שדה תפוחי אדמה ועוד.
האדמה היתה מאד טובה לגידולים ומשפחת ולדובסקי רכשה
את השטח והאחוזה. למקום קראו ויגודה.
יש שמתרגמים את המילה "רחובות".
חיים שמופיע בתמונה תרגם אותה "נוחיות"
בגלל השטח הרחב מסביב לאחוזה וגם בגלל האויר
הנקי ששרר במקום.

בתמונה ניתן לראות את אחי חיים ישראלי ז"ל מבקר את הסבא ישראל בעת איסוף החציר.

חיים אחי כתב על ויגודה: "האחוזה השתרעה על שטח עצום שכלל גן פירות שדה גידולים לסירוגין חיטה ותפוחי אדמה (מדי שנה) ומפעל הבורסקאות שריח העורות חדר למרחקים. אהבתי את הריח. המפעל העסיק איש מקצוע מיוחד שהובא עם משפחתו מהעיר מזריץ' מפולין. שם משפחתו היה אובריינט. במפעל הועסק פועל נוסף ממזריץ'. מנהל החשבונות היה שלמה פיסצקי אח של זאב פיסצקי. "

בקשתי גם מאחי דוד ברטוב שהכיר את סבא יוסף לספר לי מזיכרונותיו.

דוד ברטוב: "…. כשהבשילה החיטה בשדות של סבא יוסף הוא לקח אותי לשדה לבדוק אם אפשר כבר להתחיל בקציר….

אני זוכר אותו מגשים כמה מלאכות קבועות: בימי שישי היה ממלא את הסיגריות בטבק. היה לו מכשיר מיוחד שבו נעזר למלאכה זו. כששאלתי אותו: "סבא, למה אתה עושה את זה?" ענה לי: "מצווה לעסוק במלאכה בערב שבת". סבא יוסף ידע את כל התהלים בעל פה. בויגודה היה גן פירות ובכניסה אליו עץ מאד גדול של אגסים קטנים, היו גם עצי תפוחים. אני זוכר את סבא יוסף יושב ליד שולחן שהיו בו מגירות מלאות באגסים. היה פותח מגירה מוציא אגסים עסיסיים ועם אולר פורס לי חתיכות מהאגס.בערוב ימיו, כשחלה, עבר לגור עם סבא ישראל. ושם טיפלה בו במסירות דודה חנה. אני זוכר אותה מכינה לו דייסת סולת כיוון שלא היו שיניים בפיו.עד שעבר לסבא ישראל, התפלל סבא יוסף במניין בויגודה ומאוחר יותר היה מניין בבית של סבא ישראל, בעיקר בימים הנוראים. לסבא ישראל היה חזן בעל תפילה שעבר לפני התיבה בשבת. הבית היה מאד פעיל חברתית. בערבים היו באים חברים, שיחקו קלפים וסבא יוסף אמר:
בתרגום חופשי: ילדים, לכם טוב. אתם יכולים לקום וללכת ואני צריך לחכות עד שכולם ילכו…
…בתקופת המהפכה הרוסית הפועלים שלו בבית-החרושת לעורות דרשו בשם "האחים" העלאת שכר. סבא סטר לנציג בלחי אחת ואמר לו: "זה בשביל האחים" ושוב סטר לו בלחי השנייה: "וזה בשביל האחיות" והפועלים חזרו לעבודה.
ביום האחרון לחייו של סבא יוסף הגעתי לביתו מספר דקות לאחר שסידר את הכיפה לראשו, עצם את עיניו ונפטר.סבא יוסף נפטר בגיל 104.