אברהם צ'מרינסקי

אברהם צ'מרינסקי
אני – אברהם בן אסתר ומרדכי צ'מרינסקי, יליד 1926 בעיירה מוטלה, בפולנית מוטול, הרחוקה כארבעים ק"מ מהעיר הגדולה פינסק שברוסיה הלבנה. עיירה של אנשי עמל, סוחרים ואנשי מעשה. במוטלה גדל נוער משכיל בעל תרבות יהודית.
אברהם צמרינסקי
אברהם צמרינסקי

להוריי אברהם ואסתר נולדו ארבעה ילדים. אחי הבכור בערל (דב) יליד 1920. אחותי פרידה ז"ל ילידת 1924, אני – אברהם יליד 1926 ואחי הצעיר יצחק ז"ל יליד 1930. היינו משפחה מאושרת והאושר נמשך עד שנת 1939, כשהייתי בן 13 – גיל בר מצווה, פרצה מלחמת העולם השניה בין גרמניה הנאצית ובין ארצות מערב אירופה כולל ארה"ב.

רוסיה הסובייטית בהנהגתו של יוסף סטלין חתמה עם גרמניה הנאצית על הסכם "מולוטוב-ריבנטרופ" בו הוסכם לכבוש את פולניה ולחלקה ביניהם. את החלק המערבי, בולורוס ואוקראינה לסובייטים והחלק השני לגרמניה הנאצית. למזלנו האזור שלנו נכבש ב- 1939 על ידי הרוסים. המשטר הרוסי היה נגד מעמד האמידים והסוחרים. משפחתי, משפחת צ'מרינסקי ומשפחת גוטנסקי (המשפחה של חיים ישראלי ז"ל) היו ברשימת המועמדים לגירוש לסיביר הרחוקה והקרה.

הרוסים החרימו את כל הרכוש שלנו, את הבית ואת חנות הבגדים הגדולה ותוך 24 שעות היינו צריכים לעזור הכל ולחפש מקום מגורים אחר. משפחתי ואני עברנו משבר עצום כששמענו שאנו מופיעים ברשימה לגירוש לסיביר. בתאריך 20.6.41 ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה בין רוסיה וגרמניה הנאצית היגלו הרוסים את משפחתי. אחותי פרידה הייתה בת 17 ולמדה בגימנסיה בעיר אחרת לא הספיקה להצטרף אלינו. בין המגורשים היו משפחת גוטנסקי וגם בחור בשם ולודבסקי.

הנסיעה למחנה בסיביר נמשכה חודש וחצי. נסענו בקרונות משא, נשים וילדים בתנאים גרועים. הגענו למחנה "בק – קרייר" אזור נובוסיבירסק. באמצע המלחמה, לאחר שנה וחצי במחנה קיבלנו חנינה. הגענו מהמחנה לקזחזטאן בעיר דג'מבול שבה שהינו עד אוקטובר 46.

עם סיום המלחמה הגיעו אלינו ידיעות נוראות שכל יהודי מוטלה (פרט לאחד) הושמדו בצורה אכזרית במיתות שונות על ידי הנאצים ועוזריהם. בין היקרים היו אחותי פרידה בת 17, בני דודים, דודים וסבתא – כשלושים איש מהקרובים ביותר. תקופה קצרה לאחר המלחמה שבורים נדדנו מרוסיה (לא דרך מוטלה), פולין, צ'כיה, אוסטריה והגענו לעיר זלצבורג – שם שהינו כשנתיים.

בשנת 1949 , לאחר קום המדינה הגענו ארצה. הגענו עם ההורים למושב משמר-השבעה בו התקבלתי כחבר. אחי הצעיר זאב נפטר כשנה לאחר מכן.

בדצמבר 1952 התחתנתי עם פרחיה בת המושב והקמתי משפחה לתפארת. שני ילדים – שולמית ומרדכי ולכל אחד מהם שלוש ילדים.

אני מודה לאלוקים שזכיתי למשפחה מאושרת שני ילדים וששה נכדים.
אחי דב התאלמן ונמצא היום בבית אבות ברמת אפעל.
יש לו בת נשואה ולה שני ילדים.
רצ"ב פרטים על השורשים של משפחתי:
אמי – אסתר צ'מרינסקי, בת דב ושרה פשקובסקי, ז"ל.
אבי – מרדכי בן אברהם צ'מרינסקי.
ההורים של אמי – שרה פשקובסקי, בת דב.
זאב בן יצחק פשקובסקי.
ההורים של אבי – מרים כוגן – ילידת ביאליסטוק.
משה צ'מרינסקי – יליד ביאליסטוק.
אברהם בן מרדכי צ'מרינסקי
רח' קורדובה 90
מושב משמר-השבעה
מיקוד 50297