יוסף וולדבסקי

יוסף וולדבסקי

דב, האבא של סבא יוסף היה הראשון שהגיע למוטלה מהעיירה וולדובה. ומכאן השם וולודבסקי. למעשה שם המשפחה היה קפלן, בתרגום מפולנית – כהן. סבא יוסף אכן היה כהן. היה לו אח בשם אביגדור. במשטר הצארי לא גייסו בנים יחידים וכדי שייחשבו כבנים יחידים ולא יגייסו אותם, החליף סבא יוסף את שם משפחתו לוולודבסקי, ובחר בשם המבוסס על העיירה וולדובה ממנה הגיע אביו למוטלה.
יוסף וולדובסקי נולד בשנת 1830 ונפטר בשנת 1934. בן 104.

סבא יוסף
ישראל וולדובסקי

היה צלול עד יומו האחרון. לפי הסיפורים, יוסף וולדובסקי התחתן עם פרידה בגיל צעיר ועד החתונה לא ראה את בחירת לבו היו חששות כבדים בלבו שמא משדכים לו ילדה מכוערת ובחופה כשהסיר את הכיסוי מעל ראשה וראה שזו צעירה יפיפייה, נגולה אבן מעל ליבו. חי עם פרידה חי חיים מאושרים עם פרידה עד יום מותה. נולדו להם בן ישראל וחמש בנות: הניה, אסתר, מיטה, חיה ושפרינצה.
מקור פרנסתו של יוסף היה: בורסקאות. ובתקופת הצאר העסיק עובדים ועובדות. באותה תקופה העסק נשא את עצמו כלכלית ויוסף הצליח להשיא את בנותיו ואת בנו. הניה נישאה לפרצ'יק קוסובסקי, מֵיטֶה נישאה לאברהם פוליק.
שפרינצה נישאה למרדכי בסביץ, שם בעלה של אסתר אינו ידוע.
הבן של יוסף – ישראל נשא את אשתו לאה לבית אייזנברג בת להורים אדוקים מאד מעיירה קטנה בוולין.

דוד ברטוב מספר על זכרונותיו מסבא יוסף:
"יש לי זיכרון מיוחד מסבא יוסף כשפרצה שריפה במרק, אני זוכר אותו ביד אחת נעזר במקל הליכה ובידו השניה אוחז בי ואנחנו מתרחקים ממקום השריפה. כשהבשילה החיטה בשדות של סבא יוסף הוא לקח אותי לשדה לבדוק אם אפשר כבר להתחיל בקציר.הכרתי את אשתו האחרונה שגם היא כמו קודמותיה נפטרה לפניו. אמא נסעה איתו לניתוח קטרקט, בשנותיו האחרונות הוא היה עיוור לחלוטין. אני זוכר אותו מגשים כמה מלאכות קבועות: בימי שישי היה ממלא את הסיגריות בטבק. היה לו מכשיר מיוחד שבו נעזר למלאכה זו. כששאלתי אותו: "סבא, למה אתה עושה את זה?" ענה לי: "מצווה לעסוק במלאכה בערב שבת". סבא יוסף ידע את כל התהלים בעל פה. בויגודה היה גן פירות ובכניסה אליו עץ מאד גדול של אגסים קטנים, היו גם עצי תפוחים. אני זוכר את סבא יוסף יושב ליד שולחן שהיו בו מגירות מלאות באגסים. היה פותח מגירה מוציא אגסים עסיסיים ועם אולר פורס לי חתיכות מהאגס.בערוב ימיו, כשחלה, עבר לגור עם סבא ישראל. ושם טיפלה בו במסירות דודה חנה. אני זוכר אותה מכינה לו דייסת סולת כיוון שלא היו שיניים בפיו.עד שעבר לסבא ישראל, התפלל סבא יוסף במניין בויגודה ולאחר מכן היה מניין בבית של סבא ישראל, בעיקר בימים הנוראים. לסבא ישראל היה חזן בעל תפילה שעבר לפני התיבה בשבת. הבית היה מאד פעיל חברתית. בערבים היו באים חברים, שיחקו קלפים וסבא יוסף אמר:
בתרגום חופשי: ילדים, לכם טוב. אתם יכולים לקום וללכת ואני צריך לחכות עד שכולם ילכו…
באותה תקופה סיפרו שמישהו ממשפחתו של סבא יוסף, בן דוד או דוד, הוצא להורג כיוון שהואשם בריגול למען נפוליאון.סיפור נוסף שסיפרו: בתקופת המהפכה הרוסית הפועלים שלו בבית-החרושת לעורות דרשו בשם "האחים" העלאת שכר. סבא סטר לנציג בלחי אחת ואמר לו: "זה בשביל האחים" ושוב סטר לו בלחי השנייה: "וזה בשביל האחיות" והפועלים חזרו לעבודה.

ביום האחרון לחייו של סבא יוסף הגעתי לביתו מספר דקות לאחר שסידר את הכיפה לראשו, עצם את עיניו ונפטר. בגיל 104"

קברו של יוסף וולדובסקי
קברו של יוסף וולדובסקי