רבקה בן-אברהם (לפינסקי)

רבקה בן-אברהם (לפינסקי)

רבקה בן אברהם פינסק מוטלה סיביר

אני, רבקה, ילידת פינסק. בתחילת 1940 השלטונות הסוביֶטיים הורו לנו לעזוב את פינסק ולגור במקום קטן, שנמצא בלא פחות מ-200 ק"מ מהגבול החדש עם גרמניה. ואז משפחתי (שהייתה בקשרי מסחר וידידות עם משפחת גוטנסקי וצ'מרינסקי וקשרי משפחה עם מלכיאל ובלומה אפשטיין) החליטה לעבור למוטֶלֶה. שכרו לנו דירה אצל חייט שהכילה חדר גדול, 2 חדרים קטנטנים, מטבח ומחסן עצים שבו סבי יעקב יעקובסון קבר את כל דברי הזהב של המשפחה.

הבית היה ברחוב הראשי, על יד כיכר השוק והכנסיה. הלכתי לבית הספר שהיה בהמשך הרחוב והייתה שם רק כיתה אחת. בית הספר המרכזי היה גם באותו רחוב, מול הכנסייה. הגיעו גם מספר מורים מרוסיה וגם המנהלת – אישה יפהפיה עם ילדה חמודה ויפה. ביוני 1941 נלקחנו ממוטלה ואז פרצה המלחמה.

רבקה לפינסקי עם חסידת אומות העולם בביקור בינוב 25/06/2011
רבקה לפינסקי עם חסידת אומות העולם בביקור בינוב 25/06/2011

הכנסיה החדשה במוטלה שנבנתה במקום הכנסיה הישנה

לפני עשרים שנה ב- 1991 התארגנה קבוצה קטנה לביקור בפינסק, סַרְנָה ועוד עיירות. הגענו לפינסק דרך פולין. מפינסק לקחתי מונית ונסעתי למוטלה. העיירה כמעט לא השתנתה, חוץ מבית תרבות שהרוסים בנו לפני הכנסייה כדי להסתירה. נהג המונית לקח אותי לתושב מקומי מבוגר שזכר את משפחת גוטנסקי וצ'מרינסקי. סיפר לי קצת על השמדת היהודים, אבל באי נוחות מסוימת. שאלתי על איכר עשיר, בזמנו, שהיה איתנו בקשרי מסחר ואצלו היינו קונים דבר. אז התברר שהוא היה אחד הבוזזים של רכוש יהודי. בסופו של דבר, הפרטיזנים התנקמו והשמידו את כל המשפחה (ואולי גם אחרים).

הכנסיה החדשה במוטלה שנבנתה במקום הכנסיה הישנה
הכנסיה החדשה במוטלה שנבנתה במקום הכנסיה הישנה

פעם שנייה הייתי במוטלה ב- 2006. העיירה השתנתה.

לא מצאתי את הבתים שעוד זכרתי. פעם הבתים היו בנויים במרחק מה אחד מהשני. הפעם מלאו הבתים את כל החללים, אבל בניית עץ פשוטה. נבנה מוזיאון, בלי שום איזכור של יהודים. ביקרנו על יד האנדרטה שכתובה רוסית. עשינו אזכרה, אמרו קדיש ואל מלא רחמים, הדלקנו נרות ושמנו פרחים. ועוד מקום מגודר עם שלט שמציין שהמקום שוקם על ידי יהודי מלונדון שסבא רבא שלו קבור שם. השלט משנת 12/2004.

אנדרטה שהקים משה בן-אליעזר הכהן ברקין,מלונדון.במקום זה היה בית עלמין.
אנדרטה שהקים משה בן-אליעזר הכהן ברקין,מלונדון.במקום זה היה בית עלמין.

בבקורנו ראינו שם כמה מצבות הרוסות שלא הצלחנו לזהות שמות ותאריכים.
באותו זמן הלכתי עם משפחה מהסיור לשתי נשים מבוגרות שרצו לדעת על קרוביה. בהזדמנות זאת שאלתי על מנהלת בית הספר משנת 1941. סיפרו לי שהיא הייתה בקשר עם הפרטיזנים. הגרמנים חשדו בה שהיא יהודיה והכניסו אותה לגטו פינסק, היא ברחה, נתפסה והוצאה להורג ביריה. הילדה גדלה אצל כומר (דיאקון) ואחרי המלחמה אביה בא ולקח אותה. לפני מספר שנים היא בקרה במוטלה נשואה עם שני ילדים. שמועה אומרת שהיא כן הייתה יהודיה.

פעם שלישית הייתי במוטלה ביוני 2011. הכנסיה שופצה וגודרה בגדר יפה. שוב לא זיהיתי דבר. מנהלת המוזיאון הכירה אותי מביקורי הקודם וקיבלה אותי בחיבוקים ונשיקות. שאלתי אותה על החיים במוטלה. היא סיפרה לי על הצלחה כלכלית של הקולחוז, למרות שטחי אדמה מצומצמים, על בית חרושת לנקניק מאד מצליח, על רפתות ולולים. כל הסביבה מקנאה בהם ומכנים אותם "מוטולסקיה ז'ידי" – יהודי מוטלה. ביקרנו בבית משפחת ויצמן שהועתק למקום אחר, המפתח נמצא אצל אישה שמטפלת בבית. הבית מופעל מדי פעם, אינני יודעת בידי מי. מצאנו שם שרידי תערוכה של מאכלים יהודיים עם מתכונים, שהתקיימה לא מזמן. וכמובן ביקרנו על יד האנדרטה, הדלקנו נרות, אמרו קדיש ואל מלא רחמים. שמנו פרחים.

ארוחה שהכינה לנו מנהלת המוזיאון אולגה (בתשלום כמובן). 2011
ארוחה שהכינה לנו מנהלת המוזיאון אולגה (בתשלום כמובן). 2011

תמונות מהביקורים במוטלה

נבנה על יד המוזיאון והכנסיה.
נבנה על יד המוזיאון והכנסיה.
פינה במוזיאון במוטלה. 2005
פינה במוזיאון במוטלה. 2005
מוטלה בתחילתה. פנורמה על הקיר במוזיאון מוטלה. 2011
מוטלה בתחילתה. פנורמה על הקיר במוזיאון מוטלה. 2011
פריטים במוזיאון
עבודות יד של מקומיים. 2011
עבודות יד של מקומיים. 2011