רבקה בן-אברהם (לפינסקי)

בבקורנו ראינו שם כמה מצבות הרוסות שלא הצלחנו לזהות שמות ותאריכים.
באותו זמן הלכתי עם משפחה מהסיור לשתי נשים מבוגרות שרצו לדעת על קרוביה. בהזדמנות זאת שאלתי על מנהלת בית הספר משנת 1941. סיפרו לי שהיא הייתה בקשר עם הפרטיזנים. הגרמנים חשדו בה שהיא יהודיה והכניסו אותה לגטו פינסק, היא ברחה, נתפסה והוצאה להורג ביריה. הילדה גדלה אצל כומר (דיאקון) ואחרי המלחמה אביה בא ולקח אותה. לפני מספר שנים היא בקרה במוטלה נשואה עם שני ילדים. שמועה אומרת שהיא כן הייתה יהודיה.

פעם שלישית הייתי במוטלה ביוני 2011. הכנסיה שופצה וגודרה בגדר יפה. שוב לא זיהיתי דבר. מנהלת המוזיאון הכירה אותי מביקורי הקודם וקיבלה אותי בחיבוקים ונשיקות. שאלתי אותה על החיים במוטלה. היא סיפרה לי על הצלחה כלכלית של הקולחוז, למרות שטחי אדמה מצומצמים, על בית חרושת לנקניק מאד מצליח, על רפתות ולולים. כל הסביבה מקנאה בהם ומכנים אותם "מוטולסקיה ז'ידי" – יהודי מוטלה. ביקרנו בבית משפחת ויצמן שהועתק למקום אחר, המפתח נמצא אצל אישה שמטפלת בבית. הבית מופעל מדי פעם, אינני יודעת בידי מי. מצאנו שם שרידי תערוכה של מאכלים יהודיים עם מתכונים, שהתקיימה לא מזמן. וכמובן ביקרנו על יד האנדרטה, הדלקנו נרות, אמרו קדיש ואל מלא רחמים. שמנו פרחים.